ילדים, מה לא בסדר בתמונה? (רמז: המגברים)רגע לפני שהוא נחת להופעה חגיגית לכבוד השקת הסינגל החדש שלו (מתוך אלבום הבכורה שיצא בקרוב) - 'חמולה של דובים', הצלחתי לחטוף את דניאל קורן לראיון על הפסנתר והאקורדיון. את דניאל הכרתי למעשה מהקריירה המוזיקלית של יוני בלוך. הלכתי לפני שנתיים להופעה של מר בלוך בבארבי כפר-סבא (עליו השלום) ודניאל היה על האקורדיון/קלידים. אחרי מחקר מעמיק יותר גיליתי שהוא שותף ללא מעט שירים בשלושת אלבומיו של יוני שיצאו עד כה (תיזמור/פסנתר/אקורדיון).
"אני ויוני הכרנו בלהקה צבאית של חיל האויר. לטענתו החיבור המקצועי נוצר אחרי שנורא התלהבתי משיר שלו שהוא השמיע לי ואז בעקבות זה זה הוא חיבב אותי וקרא לי לנגן איתו בהופעה (ואני אומר שהמקצוענות שלי לא השאירה אותו אדיש!).
בתחילת הדרך נגנתי רק בשיר אחד, האמת - אפילו לא שיר. רק איזה תיבה או שניים בשיר ואז ירדתי מהבמה. ככה במשך כמה חודשים. אחרי זה זה התחיל לשעמם את שנינו, והתחלתי לעלות מחופש. פעם לעיוור, פעם לשודד ים, פעם לאיש עם גזר, כל מיני כאלה. אחרי שגם זה כבר התחיל לשעמם, הצטרפתי לחבורה גם כנגן אקורדיון. האמת שהורי הם אקורדיוניסטים משובחים, אז ככה פה ושם הם הראו לי איך לנגן על הכלי. מלבד העובדה שאני יודע שזה אקורדיון יקר ונחשב טוב, אין לי הרבה מושג טכני עליו. במהלך השנים נגנתי על אקודריונים כאלה ואחרים, ורובם הגדול לא היו תקינים במאה אחוז או לא מכוונים, כך שחוסר נסיוני עם אקורדיונים (או נסיוני עם אקורדיונים לא תקינים) גורם לי מאד להעריך את האקורדיון שיש לי!
עם אותו אקורדיון גם ניגנתי באלבום הראשון של אפרת גוש, באלבום שלי שעומד לצאת ובאלבום של יעל קראוס (הנה טעימה) אותו גם הפקתי מוסיקלית. עם אפרת ניגנתי באלבומה הראשון (פסנתר, אקורדיון) וליוותי את מסע הופעותיה של האלבום הראשון, האלבום השני, וה"טריו אינטימי" שזה היה סוג של עיבודי ג'אז לשירים המוכרים."
"העבודה עם יעל התחילה בסוג של שלט רחוק. אני הייתי בניו-יורק (הערת העורך: ועדיין) והיא בארץ. היא שלחה לי שירים שלה, התחלנו בשיחה, ובקיץ אחד, שחזרתי לארץ, הקלטנו את כל האלבום (הערת העורך: באנגלית). זה היה מאד אינטנסיבי, אבל מאד מחושב. הכל עבד חלק וסיימנו להקליט אלבום מקסים (שמוקסס על ידי תמיר מוסקט) ובימים אלה אנחנו מתחילים לחשוב על פרוייקט נוסף ביחד."
דניאל, התכנסנו כאן כדי לדסקס על ציוד.
"אמנם יש הרבה תזמורת וגיטרות באלבום של יעל, אבל יש גם קצת פסנתר. למשל הפסנתר בשיר Boo":
(נרגעתי)
"כך או כך אני חושב שלכל פסנתר בפרט, ולכל כלי שמפיק צליל בכלל, יכול להיות קטע. בין אם זה סטנווי שעולה 200,000 דולר או מזלג שקונים באיקאה ב2.47 שקל.
דניאל קורן
http://www.danielkoren.net/
"אני ויוני הכרנו בלהקה צבאית של חיל האויר. לטענתו החיבור המקצועי נוצר אחרי שנורא התלהבתי משיר שלו שהוא השמיע לי ואז בעקבות זה זה הוא חיבב אותי וקרא לי לנגן איתו בהופעה (ואני אומר שהמקצוענות שלי לא השאירה אותו אדיש!).
בתחילת הדרך נגנתי רק בשיר אחד, האמת - אפילו לא שיר. רק איזה תיבה או שניים בשיר ואז ירדתי מהבמה. ככה במשך כמה חודשים. אחרי זה זה התחיל לשעמם את שנינו, והתחלתי לעלות מחופש. פעם לעיוור, פעם לשודד ים, פעם לאיש עם גזר, כל מיני כאלה. אחרי שגם זה כבר התחיל לשעמם, הצטרפתי לחבורה גם כנגן אקורדיון. האמת שהורי הם אקורדיוניסטים משובחים, אז ככה פה ושם הם הראו לי איך לנגן על הכלי. מלבד העובדה שאני יודע שזה אקורדיון יקר ונחשב טוב, אין לי הרבה מושג טכני עליו. במהלך השנים נגנתי על אקודריונים כאלה ואחרים, ורובם הגדול לא היו תקינים במאה אחוז או לא מכוונים, כך שחוסר נסיוני עם אקורדיונים (או נסיוני עם אקורדיונים לא תקינים) גורם לי מאד להעריך את האקורדיון שיש לי!
עם אותו אקורדיון גם ניגנתי באלבום הראשון של אפרת גוש, באלבום שלי שעומד לצאת ובאלבום של יעל קראוס (הנה טעימה) אותו גם הפקתי מוסיקלית. עם אפרת ניגנתי באלבומה הראשון (פסנתר, אקורדיון) וליוותי את מסע הופעותיה של האלבום הראשון, האלבום השני, וה"טריו אינטימי" שזה היה סוג של עיבודי ג'אז לשירים המוכרים."
"העבודה עם יעל התחילה בסוג של שלט רחוק. אני הייתי בניו-יורק (הערת העורך: ועדיין) והיא בארץ. היא שלחה לי שירים שלה, התחלנו בשיחה, ובקיץ אחד, שחזרתי לארץ, הקלטנו את כל האלבום (הערת העורך: באנגלית). זה היה מאד אינטנסיבי, אבל מאד מחושב. הכל עבד חלק וסיימנו להקליט אלבום מקסים (שמוקסס על ידי תמיר מוסקט) ובימים אלה אנחנו מתחילים לחשוב על פרוייקט נוסף ביחד."
דניאל, התכנסנו כאן כדי לדסקס על ציוד.
"אמנם יש הרבה תזמורת וגיטרות באלבום של יעל, אבל יש גם קצת פסנתר. למשל הפסנתר בשיר Boo":
"הוא (ואת זה אני אומר בסוד) בכלל דגימה של פסנתר עומד, ובכלל לא פסנתר אמיתי (!). בכלל, כהערת אגב, אני חושב שדגימות של פסנתרים- יהין אשר יהיו - כנף, עומד, לא מכוון, ישן, חדש, איטלקי, הם הדגימות הכי קרובות לדבר האמיתי יש כל כך הרבה אפשרויות תיכנות, החל מכמה מכוון יהיה הפסנתר, איפה למקם את ה"מיקרופון" והאם הפטישונים ירעישו או לא, שמביאים לחוויה שקרובה מאד לפסנתר אקוסטי- הפסנתר שהיית רוצה שיהיה לך! (והשכנים דווקא לא)."
ספר לי קצת על קורן אנסמבל.
"אמנם הוא לא מתוחכם כמו פלאגינים VST (הערת עורך: מדמים כלים מציאותיים) שמציעים את כל האפשרויות שהוזכרו למעלה, אבל הסאונד סביר, ובהחלט מספק להופעת חיה. הקלידים שלו מעץ, והט'אץ כבד (מה שגורם לכלי עצמו להיות כבד בצורה בלתי נסבלת) אבל הנגינה עצמה מרגישה די קרוב לנגינה על פסנתר אקוסטי.
אני אוהב את הפסנתרים החשמליים של Yamaha, למרות שהסדרות האחרונות שלהם אכזבו אותי, בעיקר בגלל החיבורים (אין יציאות PL סטריאו, וזה ממש תמוה ומעצבן)."
ספר לי קצת על קורן אנסמבל.
"ההופעה הראשונה של קורן אנסמבל (Koren Ensemble) היתה לפני כשנתיים, בפורמט מאד שונה ממה שמנוגן היום.
אלון אלבגלי (גיטרה) דוד סגל (באס) ואני, גרנו יחד באותה דירה בצד הצפוני של מנהטן, למרגלות סנטרל פארק. כמה פעמים בשבוע נפשנו אצלי בחדר וניגנו בעיקר לצחוקים - ככה שיעשנו את עצמנו כשהיה שלג בחוץ. ואז התהווה מן פרוייקט קומי-מוסיקלי שכזה. להרכב הוספנו נגן ויברפון וחצוצרה, שבעתיד הוחלפו ברביעיית כלי מיתר, וחברינו המתופף - אור זובלסקי (דפנה והעוגיות, יוני בלוך). לאחר כל ההחלפות התחלנו להופיע. גם בהופעות של קורן אנסמבל בניו-יורק אני לא מנגן על פסנתר אקוסטי, אלא על חשמלי - Yamaha P120."
אלון אלבגלי (גיטרה) דוד סגל (באס) ואני, גרנו יחד באותה דירה בצד הצפוני של מנהטן, למרגלות סנטרל פארק. כמה פעמים בשבוע נפשנו אצלי בחדר וניגנו בעיקר לצחוקים - ככה שיעשנו את עצמנו כשהיה שלג בחוץ. ואז התהווה מן פרוייקט קומי-מוסיקלי שכזה. להרכב הוספנו נגן ויברפון וחצוצרה, שבעתיד הוחלפו ברביעיית כלי מיתר, וחברינו המתופף - אור זובלסקי (דפנה והעוגיות, יוני בלוך). לאחר כל ההחלפות התחלנו להופיע. גם בהופעות של קורן אנסמבל בניו-יורק אני לא מנגן על פסנתר אקוסטי, אלא על חשמלי - Yamaha P120."
"אמנם הוא לא מתוחכם כמו פלאגינים VST (הערת עורך: מדמים כלים מציאותיים) שמציעים את כל האפשרויות שהוזכרו למעלה, אבל הסאונד סביר, ובהחלט מספק להופעת חיה. הקלידים שלו מעץ, והט'אץ כבד (מה שגורם לכלי עצמו להיות כבד בצורה בלתי נסבלת) אבל הנגינה עצמה מרגישה די קרוב לנגינה על פסנתר אקוסטי.
אני אוהב את הפסנתרים החשמליים של Yamaha, למרות שהסדרות האחרונות שלהם אכזבו אותי, בעיקר בגלל החיבורים (אין יציאות PL סטריאו, וזה ממש תמוה ומעצבן)."
זהירות, פורנו!
(נרגעתי)"כשעברתי לניו-יורק פגשתי את סמנתה. היא היתה מאד חמודה, והיתה טובה אלי. היא אהבה את אובמה. היא גם אהבה את שופן. כדי שהיא גם תאהב אותי, החלטתי להפתיע אותה ולשנן איזו יצירה של שופן, כי בפוליטיקה אני לא משהו.
במשך כמה ימים התאמנתי וחזרתי על הפנטזיה בדו דיאז מינור מאת שופן, עד שהגעתי לרמה כזו שבחורה מג׳ורג׳יה תדע להעריך. הבעיה היתה ששופן לא נשמע ממש טוב על פסנתר חשמלי, אפילו לא של ימאהה, וזה הכלי נגינה היחידי שהיה לי בחדר, נכון לאז, וזה הרגיש קצת כמו לנסות להכין ארוחה רומנטית ממנה חמה. עם כל הכבוד.
הפתרון היצרתי שלי היה פשוט- להשכיר פסנתר! אחרי בדיקה קצרה גליתי שבפחות ממאה דולר לחודש, יש מקום על ברודוויי שמשכיר אחלה פסנתרים.
ככה הכרתי את הצ׳ארלס וולטר שלי."
"יש לו צליל מלא, גוף רחב, מכניקה מצוינת. אני אוהב שהקלידים לא רכים מדי, ושלו היו בדיוק במידה הנכונה. מוכר הפסנתרים אומר, והוא נראה כמו בחור חביב, שזו עבודתם של משפחה שמייצרת כשמונה פסנתרים בשנה, באיזה מדינה ירוקה בארצות הברית. הוא מורכב מאותם חומרים של אחיו הגדול, סטנווי, והצליל רק אמור להשתבח עם הזמן- אם שומרים נכון. ולמרות שאני לא נוטה להאמין לאנשים מברודווי- הפסנתר באמת היה נראה מבטיח.
הרבה פסנתרים-עומדים נוטים להשמע ברייט. הישנים לרוב במצב מכני לא משהו, ולחדשים יש צליל פלסטיק כזה, שלא עושה המון חשק. אבל צארלס וולטר לא כזה! יש לו צליל מאד עמוק ופתוח. ים של תדרים שגורם לך להתחיל לשיר כמו נורה גונס, או משהו כזה. מלבד הסאונד, אני נמנע מקלידים שלא חוזרים מהר למשל או פדאלים חורקים-אלה מעידים שהמצב לא ילך וישתפר. צארלס לא כזה. מבחינת לוק אני אוהב איך שהעץ חשוף, ולא מבריק. זה לא משפיע באמת על הסאונד, אבל נראה נחמד בחדר."
"אחרי כמה שנים שביליתי עם הפסנתר הזה על בסיס השכרה, החלטתי לקנות אותו. לבחור מברודווי היתה תכנית השכרה-קנייה שכזו- אם אתם רוצים עוד פרטים על התכנית- אתם מוזמנים לצלצל. סמנתה, אגב, מעולם לא שמעה את השופן שהכנתי לה. סיפור ארוך. אבל בזכותה אני בעלים גאים של פסנתר מעולה."
"שמדברים על "סאונד״ של ״אמן״, אני חושב שעשויים להתכוון לסאונד שמוכר לנו מההקלטות, או מההופעות, ולאו דווקא הסאונד מחדר העבודה של אותו מוסקאי מיוסר. והרי פסנתר אקוסטי, בגבולות כח המשיכה של כדור הארץ, זה לא דבר כל-כך נייד:
להופעות- לא עולה על הדעת לגרור אותו, ולהקלטות - אלא אם לא מקליטים בבית, סביר שישמע הפסנתר שהאולפן מספק. רוב הפקותי המסחריות מהשנה וקצת האחרונה הוקלטו אצל דן שצקי ואולפנו וויברומונק. כאן הקלטתי את אלבומי שיראה אור בארץ ממש בקרוב, פרוייקט עם להקתי הניויורקית (קורן אנסמבל), ואלבומים נוספים ליוצרים ולהקות מהחוף המזרחי. ולמעשה היה המקום שהתגבש לו ״הסאונד״ ״שלי״ לשנת 2010-2011, כמובן שלמונח ה״סאונד שלי״ יש אלמנטים רבים, והפסנתר הוא כמובן רק בורג קטן מחוליה גדולה יותר."
להופעות- לא עולה על הדעת לגרור אותו, ולהקלטות - אלא אם לא מקליטים בבית, סביר שישמע הפסנתר שהאולפן מספק. רוב הפקותי המסחריות מהשנה וקצת האחרונה הוקלטו אצל דן שצקי ואולפנו וויברומונק. כאן הקלטתי את אלבומי שיראה אור בארץ ממש בקרוב, פרוייקט עם להקתי הניויורקית (קורן אנסמבל), ואלבומים נוספים ליוצרים ולהקות מהחוף המזרחי. ולמעשה היה המקום שהתגבש לו ״הסאונד״ ״שלי״ לשנת 2010-2011, כמובן שלמונח ה״סאונד שלי״ יש אלמנטים רבים, והפסנתר הוא כמובן רק בורג קטן מחוליה גדולה יותר."
"הפסנתר מוויברומומק הוא בולדווין שחור. והאמת היא שאין לי סיפורים על סמנתה או על מוכר מברודווי לקשר אליו. הוא עומד בצד החדר וממלא אותו ביופי. תמיד זמין לכל עובר אורח, ומספק את העבודה, בכל שעה, לכל סגנון. הוא אפילו מככב (!) בפרוייקט הוודיאו של הקורן אנסמבל.
דן (הטכנאי והבעלים) מכיר את הפסנתר הזה, מעלותיו ומגרעותיו, ויודע בדיוק איזה מיקרופונים, איך למקם, ודרך מה להעביר כדי שהוא ישמע הכי טוב שאפשר - וזה מה שחשוב שמקליטים פסנתר. איך הוא נשמע בהקלטה, במחשב. לא איך הוא נשמע בחדר."
"כך או כך אני חושב שלכל פסנתר בפרט, ולכל כלי שמפיק צליל בכלל, יכול להיות קטע. בין אם זה סטנווי שעולה 200,000 דולר או מזלג שקונים באיקאה ב2.47 שקל.
צריכים לדעת איך להקליט ואיך להציג ביצירה, ואם עושים את זה נכון - זה ידבר לאנשים (הערת העורך: הצד של המפיק מדבר עכשיו מתוך דניאל). ככלי עבודה, אני מעדיף פסנתרים שכייף לי לנגן אליהם. בלי אפילו לדעת למה. אני מאמין שאם לי כייף בעת הנגינה, גדלים הסיכויים שגם למאזין יהיה כיף.
וזה בעצם מה שחשוב.
גם.
לפעמים."דניאל קורן
http://www.danielkoren.net/
חולה על האיש הזה, בלוג מקסים, תודה רבה :)
השבמחקמקסים. כמה רומנטי. הלוואי שמישהו היה שוכר בשבילי פסנתר מהסרטים. נגיד, כמו בסרט נערי בייקר המופלאים - אחד הסרטים הנהדרים ביותר עם ג'ף ברידג'ס ההורס.
השבמחק